קירות תמך וטרסות אבן שנשארות: בנייה יבשה, שן, ובאטר
מה מחזיק קיר תמך אבן וטרסה לאורך דורות – בנייה יבשה מול רטובה, השן שמונעת החלקה, זווית הבאטר וניקוז. הנדסה, לא ערימה יפה.
מה מחזיק קיר תמך אבן וטרסה לאורך דורות – בנייה יבשה מול רטובה, השן שמונעת החלקה, זווית הבאטר וניקוז. הנדסה, לא ערימה יפה.
קיר גבול רב-קשתות על שפת שמורת טבע בכרם מהר"ל, בהשראת אמת המים לקיסריה. אבן שהיא גם ניקוז, גם תמך וגם שפה נופית, וטרסות לפי עצי הזית.
פרטי גן מסותתים ביד – מדרגות, שבילים, ספסלי אבן וגומחות. את הגינה זוכרים ברגע שבו כף הרגל פוגשת מדרגה, לא רק בזכות המסה הגדולה.
הפוגה בחזית אבן קובעת חצי מהתוצאה, וכמעט אף אחד לא שם לב אליה – טיט ולא מלט, כוחלה בשימור, ואם הקיר ייראה זול או יזדקן יפה בעוד חמישים שנה.
איך מפרטים אבן מקומית במפרט ובכתב הכמויות – סוג האבן, הסיתות, המידות והפוגה. כי את הפנים של הבית אי אפשר להזמין בשורה אחת מעורפלת.
מי שבונה את האבן צריך להיכנס כבר בשלב הסקיצה, לצד האדריכל ולא במקומו. אבן שנכנסת מאוחר נכנסת כבעיה לפתור, לא כחומר לתכנן איתו.
שחזור באבן בדרך של הטמפלרים: מה שלמדתי בייצור קשתות הכורכר לבית הבאר בשרונה, והכלל שאבן חדשה חייבת לדבר עם המבנה המקורי.
סתת בונה קודם כל לעצמו. ליקוט משאיות אבן פראית, פטיש סיתות אחד של קילוגרם, והלמידה בשטח שממנה נולד בית האבן שלי במדבר תקוע.
ההבדל בין אבן לקט שנאספת מהשטח, אבן מנוסרת מהמפעל ואבן חירבה מפירוק – ההבחנה שקובעת אם הבית ייראה כמו כל בית חדש ברחוב, או כמו מבנה שהזמן עובד לטובתו.
טובזה, טלטיש, מושמשם ומטאבה הן המילים של מרקם האבן, ולצידן ספיגות וגוון. איך לדרוש אבן בשם המדויק שלה, במקום לבקש אבן יפה ולקוות.