כולנו מכירים את הרגע הזה. טיול משפחתי, מדורה בשטח, ואנחנו מגלגלים אבן גדולה ככל שידנו מספקת כדי שהאש לא תברח החוצה. או בן דוד שזורק חלוק נחל אל פני הכנרת, והאבן קופצת שש, שבע, שמונה פעמים. איך ידענו לבחור בדיוק את האבן הנכונה, בלי ידע, רק לפי הצורך? הקשר שלנו לאבן עמוק, והוא עוד חי בתוכנו.
אני כותב את זה למי שעומד לבנות בית אבן – בית קבע, בית שנועד להישאר. לא כדי שתלכו ללקט אבנים בעצמכם, אלא כדי שתבינו מה עומד מאחורי המילה “אבן”, ולמה לא כל אבן היא אותו דבר. ההבחנה הזאת קובעת אם הבית שלכם ייראה כמו כל בית חדש ברחוב, או כמו מבנה שהזמן עובד לטובתו.
שלושה סוגי אבן, ולמה חשוב לדעת להבחין
בואו נעשה סדר, כי שלוש מילים מתערבבות אצל הרבה אנשים, וההבדל ביניהן שווה הרבה כסף ועוד יותר נשמה.
אבן לקט היא כל אבן שנאספת מהשטח – נלקטת. היא נוצרת מבליה טבעית של פני הקרקע לאורך דורות, לא מניסור, לא מסיתות ולא מחציבה. הצבע שלה טבעי – אפור, חום, צהוב, לבן, אדמדם – והצורה שלה נקבעה על ידי הזמן, לא על ידי מכונה. זו האבן שאני עובד איתה.
אבן מנוסרת, או “אבן ירושלמית”, היא אבן שעובדה במפעל ונוסרה על ידי מסורים. גם אם מצאתם אותה מונחת בשטח – היא לא אבן לקט. יש לה את המקום שלה בבנייה מודרנית, אבל היא נולדה אחידה, חלקה, בלי ההיסטוריה שבפני האבן.
אבן חירבה היא אבן שכבר שירתה בעבר – בנתה בית עתיק שנחרב, ושרידיה מונחים בשטח שנים רבות. יש בה יופי, אבל היא באה מפירוק. וכאן אני נוהג לומר משפט שהוא בשבילי עיקרון שלם: אנחנו מייצרים אבן לבתים, לא מפרקים בתים לאבן. האבן שלנו היא לא אבן מפירוק, היא אבן מליקוט. ובעוד מאה, מאתיים שנה, יקראו גם לה אבן חירבה – וזו המחמאה הגדולה ביותר.
למה אבן מקומית פשוט מתיישבת בנוף
יש דבר שקשה להסביר עד שרואים אותו, ואז הוא ברור מאליו: ככל שהאבן מקומית יותר, כך היא משתלבת ומתאימה יותר לנוף ולסביבה.
בכל אזור בארץ יש אבן משלו. באזור ההר, בגליל, ביהודה ובשומרון האבן היא ברובה אבן גיר – שטוחה יחסית, קלה יחסית לסיתות, ולא פעם נמצא בה מאובנים. הגוונים שמתקבלים ממנה מגוונים, וקיר שנבנה ממנה הוא ערבוב נאה של צבעים טבעיים. באזורים אחרים תמצאו אבן אחרת לגמרי, בצבע ובמרקם.
בית שנבנה מהאבן של המקום שלו יושב בנוף כאילו צמח ממנו. בית שמייבאים לו אבן ממרחק מאות קילומטרים, מנוף אחר לגמרי, תמיד ייראה קצת כמו אורח. זה לא עניין של יוקרה – זה עניין של שייכות.
איך בוחרים אבן: שלושה גורמים
כשאני ניגש לבחור אבן לפרויקט, אני שוקל שלושה דברים, ואני חושב שכל בעל בית צריך להכיר אותם – לא כדי לבחור לבד, אלא כדי לנהל שיחה נכונה עם מי שבונה לו.
הראשון הוא המראה. מה אתם רוצים לראות? קווים ישרים בשורות מסודרות, או קיר פראי שנראה כמו פאזל מורכב? קירות בהירים כלובן, או חומים כאדמה, או ערבוב צבעוני של הכול. אין כאן נכון ולא נכון, יש כאן שפה שצריך לבחור בה.
השני הוא הזמינות. מה החומר שקיים באזור? וחשוב לא פחות – האם אוכל להשלים ממנו בעתיד, אם ארצה להרחיב את הפרויקט או אם יחסר חומר. אבן שקשה להשיג ממנה עוד היום היא סיכון לטווח ארוך.
השלישי הוא המטרה. קיר טרסה יכול להסתפק באבנים בצורות חופשיות ובגדלים שונים, ולצאת חזק ויפה. אבל לקיר של בית מגורים אני אעדיף אבן ישרה ככל הניתן, כדי שלא יישארו רווחים גדולים בין האבנים, שהקיר יהיה קשור היטב, ושכל אבן תלחץ את שכנותיה למקומן.
אתיקה של ליקוט: להציל אבן, לא לפצוע נוף
זה חשוב לי, ואני רוצה שתדעו שהוא חשוב. אנחנו מקפידים על מינימום פגיעה בשטח הטבעי. לא מלקטים משטח טבעי שהליקוט יזיק לו – זה גם אסור על פי חוק וגם פשוט לא בסדר.
מה שאנחנו מחפשים הוא ההפך: מקומות שבהם ממילא מתבצעות עבודות הנדסיות מסיביות, מקומות שבהם השטח נהרס בכל מקרה. שם אנחנו מצילים את האבן לפני שהיא נדחפת לערימה או נקברת. אבן שספגה דורות של שמש וגשם, שאחרת הייתה הולכת לאיבוד, מקבלת חיים חדשים בקיר של בית. יש בזה משהו שאני אוהב עמוקות – לקחת חומר שכבר נושא בתוכו זמן, ולתת לו עוד מאתיים שנה.
אבן לקט היא שם כולל למגוון עצום של אבן, לפי אזור, צורה וגוון. אם אתם בונים בית שאתם רוצים שיישאר לדורות, שווה להבין מאיזו אבן הוא בנוי – כי האבן הזאת היא מה שיישאר הכי הרבה אחרי כולנו.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אבן לקט לאבן ירושלמית מנוסרת?
אבן לקט נאספת מהשטח ונוצרה מבליה טבעית לאורך דורות – לא מניסור, סיתות או חציבה. הצבע והצורה שלה טבעיים. אבן ירושלמית מנוסרת עובדה במפעל ונוסרה במסורים, והיא נולדת אחידה וחלקה. גם אם תמצאו אבן מנוסרת מונחת בשטח, היא לא אבן לקט. ההבדל הוא בין אבן שנושאת היסטוריה לאבן שיוצרה אתמול.
אם אבן חירבה עתיקה, למה שלא אשתמש בה? הרי היא באמת ישנה.
אבן חירבה יפה, אבל היא באה מפירוק מבנה עתיק שנחרב. אני מאמין שמייצרים אבן לבתים ולא מפרקים בתים לאבן. אנחנו מייצרים את האבן בעצמנו מליקוט, בדיוק כמו שייצרו בעבר – וכך גם הבית שלכם לא בא על חשבון הריסתו של בית אחר. בעוד מאה שנה יקראו גם לאבן שלנו אבן חירבה.
למה בכלל חשוב שהאבן תהיה מקומית?
כי ככל שהאבן מקומית יותר, היא משתלבת יותר בנוף ובסביבה. בכל אזור בארץ יש אבן משלו, בצבע ובמרקם שנקבעו על ידי האקלים והגיאולוגיה של המקום. בית שנבנה מאבן המקום שלו יושב בנוף כאילו צמח ממנו. חוץ מזה, אבן מקומית קל יותר להשלים בעתיד אם תרצו להרחיב.