עבודות

עבודות הבנייה שלנו מתחילות במקום שבו רוב הפרויקטים כבר נגמרים – בשאלה איך האבן תיוצר, לא רק מאיפה היא תגיע. אנחנו מייצרים את האבן בעבודת יד, מהליקוט ועד הסיתות, ולא עובדים באבן מפירוק.

קשתות אבן הן לב העבודה. כל קשת מתוכננת לפי הרדיוס הנכון, עם אבן הראשה (keystone) ואבני טריז (voussoir) שמעבירות את העומס אל האומנות ומשם ליסודות. תכנון מדויק כאן הוא מה שהופך מבנה סתמי למבנה שנחקק בזיכרון.

חיפויי אבן מסיביים דורשים פתרון הנדסי, לא רק אסתטי. בפרויקט ברחוב הרב קוק 7 בירושלים חיפינו קשת ברוחב מפתח של מעל שבעה מטרים וגובה קרוב לשישה, כשאבנים בודדות שוקלות כשלושים קילוגרם ותלויות מעל הראש – הכל מעוגן לבטון קיים בפתרון שהעביר את הלחצים נכון ליסודות, לשביעות רצון המהנדסים והאדריכלית.

אנחנו עובדים לצד אדריכלים ומהנדסים מהשלב המוקדם, ומביאים איתנו גם ניסיון בשימור ושחזור מבנים היסטוריים – מקשתות אבן כורכר בשרונה ועד ריצוף וכיחול בבית רומנו.

ובנוף. קירות תמך וטרסות אבן הם חלק גדול מהעבודה שלנו, והם עניין הנדסי ולא ערימה יפה. קיר תמך נשען קלות אל תוך המדרון בזווית שנקראת באטר, יושב בתעלת יסוד שאני קורא לה שן, ומנקז מים בעצמו במקום לאגור לחץ מאחוריו. בכרם מהר"ל בנינו מערכת שלמה של קירות תמך, טרסות וקיר גבול רב-קשתות בבנייה יבשה מלאה, בלי טיט ובלי גרם בטון אחד, כי מדובר בשמורת טבע שבה מותר חומר טבעי בלבד. בנייה יבשה היא העבודה התובענית ביותר שיש, מפני שאין טיט שיסלח על אבן שיושבת קצת לא נכון, וכשהיא נעשית נכון היא מחזיקה דורות.

ומה שמאחד את כל העבודות האלה הוא מאיפה האבן באה. אנחנו מלקטים אבן מקומית מהשטח כפי שנוצרה בבליה טבעית לאורך דורות, ומסתתים כל אבן ביד לפי מקומה. אנחנו מקפידים על מינימום פגיעה בשטח הטבעי ולא מלקטים ממקום שהליקוט יזיק לו. מה שאנחנו מחפשים הוא ההפך: מקומות שבהם ממילא מתבצעות עבודות הנדסיות מסיביות, שבהם האבן ממילא הייתה נדחפת לערימה או נקברת. שם אנחנו מצילים אותה. אבן שספגה דורות של שמש וגשם מקבלת חיים חדשים בקיר של בית, ובעוד מאה, מאתיים שנה יקראו גם לה אבן חירבה.