בית רומנו בחברון הוא אחד ממבני האבן המרשימים שהוקמו כאן בעלייה הראשונה לארץ ישראל, על ידי חיים רומנו. לגעת במבנה כזה, שנבנה בידיים לפני יותר ממאה שנה, זו לא עבודה רגילה – זו זכות. אתה מצטרף לשרשרת ארוכה של אנשים שבנו נכון, ואתה יודע שאתה חייב להיות ראוי לה.
לעבוד בתוך היסטוריה
את עבודות השימור והשחזור בבית רומנו ביצעה חברת ארכו, ואיתה עבדתי בשיתוף פעולה ארוך שנמשך גם לשחזור במבצר אנטיפטריס. בשימור, בניגוד לבנייה חדשה, אתה לא בא להוסיף את עצמך למבנה – אתה נכנס בשקט, לומד איך המבנה נבנה במקור, וממשיך את השפה שלו בלי לצעוק. כל החלטה נמדדת מול מה שכבר עומד כאן שנים.
ריצוף, כיחול וטיח שימור
בבית רומנו ריצפתי באבן מעונתקת את אחד החדרים – אבן שכבר חיה חיים שלמים במקום אחר, פורקה בזהירות, וחזרה לשבת ברצפה במקום חדש. חוץ מהריצוף ביצענו כאן כוחלה, עבודת כיחול שממלאת את המישקים בין האבנים, טיח שימור, ועבודות אבן שונות. כל אחת מהמלאכות האלה דורשת יד עדינה: לא לבנות משהו חדש, אלא להמשיך בכבוד את מה שכבר קיים.
במבנה ותיק, מה שהתבלה זה הפוגות
אני רוצה לומר מילה על הכוחלה, כי היא נראית כמו פרט קטן והיא בעצם הלב של המלאכה. במבנה ותיק, לרוב האבנים עצמן במצב טוב. מה שהתבלה זה הפוגות, החיבורים בין האבנים. אתה מוציא טיט ישן שהתפורר, מנקה, וממלא מחדש בחומר שמדבר עם המקורי בצבע ובמרקם. עשית את זה נכון, המבנה חוזר לחיים בלי שאיש ידע שנגעת בו. עשית את זה בחומר לא נכון או בגוון צורם, פגעת במבנה שעמד מאה שנה. הכוחלה היא בדיוק המקום שבו נזהרים או מקלקלים.
מה זה שימור, באמת
ההצלחה של עבודת שימור נמדדת דווקא בכמה שהיא נעלמת. אם מישהו נכנס לחדר ולא מצליח להגיד איפה נגמר הישן ואיפה מתחיל מה שאנחנו עשינו – סימן שהצלחנו. זה מה שאני אוהב בעבודה כזאת: אתה משאיר את הבית, ולא את עצמך.